channa

Archive for the ‘עברית’ Category

המחקר שלי על קבוצות הכתיבה – דו"ח קצר

In עברית on ספטמבר 19, 2010 at 11:35 am

תקציר

בין חודשי מאי עד אוגוסט 2010 ערכתי מחקר ראשוני על תהליכי התפתחות המתקיימים בקבוצות הכתיבה שלי. מתברר שסוג זה של עבודה קבוצתית, אשר פיתחתי במיוחד לאוכלוסיית היעד של 'אלה', מסוגל לגרום להתפתחות אישית. באמצעות הכתיבה והמשוב ההדדי בקבוצה מגלים המשתתפים בהדרגה יותר אפשרויות בהתנהגותם, החל מהכתיבה עצמה, בדיבור, בחשיבה ועד ליכולת התמודדות עם מצבים שונים בחיים. הם חווים יותר גמישות בהתנהגותם וכך מתחזקת יכולתם להתמודד עם החיים.

25 משתתפים ב-5 קבוצות, אשר הנחיתי בשנים 1996 – 2009, השיבו לשאלון.

תהליכי ההתפתחות בקבוצות אלה מתקיימים במסגרת מאוד תומכת, אשר יוצרת תחושת שייכות וקוהרנטיות. המבנה התומך של העבודה הקבוצתית, בה הכתיבה פועלת כאמצעי, יכול להפוך את התנאים להתפתחות אישית לטובים ביותר. מדובר בתהליכים של למידה אנושית גנרטיבית* וניתן למפות אותם. מפות אלה יכולות לסייע למנחים וגם למשתתפים כדי לעקוב במודע אחרי תהליכי התפתחותם, לכוון אותם ולהגבירם.

* למידה גנרטיבית פירושה שלמידה אחת גוררת את הלמידה הבאה, אך ברמת הפשטה גבוהה יותר. להבדיל מלמידה של מיומנות פשוטה (כגון רכיבה על אופניים או עריכת שולחן), עם התפתחות הכתיבה שלך יכולה להתרחב גם דרך החשיבתך על דברים, מתבקשת התייחסות לנקודות ראות שונות של הסיפור ויותר מודעות למה שאת/ה מרגיש ורוצה לבטא. הכתיבה היא אמצעי לגירוי של 'למידה המרחיבה את עצמה'.

ממצאי המחקר

ניסחתי שלוש שאלות כדי לאסוף את החוויות של המשתתפים בקבוצות הכתיבה ארוכות הטווח שהתקיימו בהנחייתי:

1. מה טבעם של תהליכי ההתפתחות בקבוצות הכתיבה ברמה האישית והקבוצתית?

2. מה הקשר בין 'התוצאות' אחרי סיום הקבוצה עבור המשתתפים לבין המטרות והציפיות אשר הם העמידו לעצמם בעת תחילת הקבוצה?

3. מה הקשר בין 'התוצאות' כפי שתוארו על ידי המשתתפים לבין התוצאות כפי שנצפו על ידי המנחה בכל משתתף?

התשובות לשאלות אלה (נכון לעכשיו, וזה היה רק מחקרון ראשוני!) הן:

1. תהליכי ההתפתחות בקבוצות הכתיבה שלי הם צורה של למידה גנרטיבית. אלה תהליכי למידה מדורגים, מסודרים ברצף החל מלמידת מיומנויות פשוטות ועד לתובנה עמוקה ואומנות חיים. אפשר למפות את התהליכים והמפות יכולות לשמש כלים למשתתפים ולמנחים כאחד. במחקר הנוכחי בניתי שלוש מפות, שלא אוכל לפרט בדו"ח המצומצם הזה.

2. 'התוצאות' עבור המשתתפים מתייחסים למטרות שנקבעו מראש ב-3 צורות:

א. רוב המשתתפים השיגו את רוב מטרותיהם. ומעבר לכך ישנן יותר תוצאות אחרי סיום הקבוצה  מאשר מטרות לפני תחילתה.

ב. 'התוצאות העודפות' נמצאות בקטגוריה של 'התפתחויות אישיות כלליות', אשר למראית עין אינן קשורות לכתיבה. קטגוריה זו מכילה מטרות של המנחה שלא הוצהרו מראש. אלה מטרות של שינויים יציבים המסייעים לאדם להתמודד טוב יותר עם לחצים בחיים.

ג. התוצאות כפי שתוארי על ידי המשתתפים זמן רב אחרי סיום קבוצתם, לרוב תואמות לתוצאות אשר נצפו על ידי המנחה בעת סיום הקבוצה.

בגדול רציתי לגלות איך אתם מבטאים את חוויותיכם במילים שלכם, ומה אתם חושבים, לאחר מספר שנים, שיצא לכם מקבוצת הכתיבה. או, במילים אחרות, האם לדעתכם הרווחתם משהו מהכתיבה במסגרת קבוצתית, בעזרת תרגילי כתיבה מכוונים, ואם כן, איזה סוג של רווח.

גם הסתקרנתי לגבי דמיון אפשרי בין חוויותיכם, למשל האם ישנם נושאים חוזרים המתוארים על ידי מספר אנשים. והאם קיים דמיון כלשהו בין ההערכה העצמית של חוויותיכם לאחר שנים לבין תצפיותי כמנחה על החוויות שלכם במהלך הקבוצה.

קיוויתי לגלות אם (ואיך) משתתפים מגיבים באופנים שונים לשיטת העבודה, נתרמים ממנה יותר או פחות, ולמשל עובדים בקצב שונה. ממצאים בתחום זה עשויים לכוון את התאמת השיטה לתנאים אישיים, כגון קבוצות גיל ורקע מגוונים יותר.

המטרה העיקרית של המחקרון הראשוני היתה להתחיל לראות איך משתתפים בקבוצות כתיבה ארוכות טווח מתפתחים לפי עמות המידה שלהם. וזאת בשונה מההערכה 'מבחוץ' על ידי המנחה. האם המשתתפים לדעתם לומדים משהו והאם זה קשור ישירות או בלעדית לכתיבה? מה מוסיפה הכתיבה לחוויה הקבוצתית? מה מוסיפה קבוצה לכתיבה? הרי אפשר גם לכתוב לבד! האם תרגילים מוסיפים דבר מה? ושיתוף אנשים אחרים בחוויות הכתובות? הרי קיימות גם קבוצות בהן משתפים חוויות בשיחה? לאילו אנשים אינה מתאימה קבוצת כתיבה ולאילו דווקא כן?

שיטת המחקר

המחקר שערכתי הוא איכותני, בניגוד למחקר כמותי, הידוע יותר, בו מוצגים הממצאים באחוזים, מספרים וטבלאות.

מחקר איכותני רוצה לייצג באמינות ככל האפשר את חוויותיהם של המשתתפים בו. על כן החוקר חייב לשים בצד את ידיעותיו ואת דעותיו האישיות עד כמה שניתן, להיפתח למה שהמשתתפים מבטאים ולנסות להבין את אשר הם מתכוונים. בדרך זו יש סיכוי לגלות דברים חדשים שהחוקר לא חשב עליהם עוד מקודם לפי תיאוריה זו או אחרת. אין בינתיים השערות על תהליכים בקבוצות כתיבה ארוכות טווח, מאחר ועד כה לא נערך מחקר בנושא. כל מה שקיים הוא הנסיון המצטבר של מנחי קבוצות כמוני. את הנסיון אספנו במהלך עבודתנו עם קבוצות ולא עשינו זאת בצורה שיטתית. המחקר שלי הוא צעד לשינוי .

מטרות ותוצאות אישיות

7 המטרות הנפוצות ביותר של המשתתפים היו:

– להשתתף בפעילות יחד עם אנשים בעלי רקע דומה לשלי.

– לכתוב את תולדות חיי או את תולדות משפחתי.

– להשאיר עדות לדורות הבאים.

– לתקשר טוב יותר עם עצמי (להבהיר את רגשותי ומחשבותי לעצמי)

– ללמוד לכתוב סיפור.

– להתמודד טוב יותר עם נושאים בעבר ו/או בחיי בהווה.

– להשתתף בקבוצת תמיכה.

7 התוצאות הנפוצות ביותר של המשתתפים היו:

– כישורי הכתיבה שלי השתפרו.

– תמיכה אישית מהקבוצה ומהמנחה.

– אני מתמודד/ת עכשיו טוב יותר עם מה שקורה בחיים.

– ביטוי עצמי.

– פרסמתי ספר / סיפור / שיר / מאמר.

– התקשורת שלי עם אנשים מחוץ לקבוצה השתפרה.

–  התקשורת שלי עם עצמי השתפרה.

אפשר לחלק את המטרות והתוצאות לשלוש קבוצות:

1. כישורי כתיבה (כגון לכתוב סיפור, לבטא עצמי בכתב).

2. חוויה קבוצתית (כגון קבלת תמיכה מהקבוצה, לתקשר טוב יותר עם אחרים).

3. התפתחות אישית כללית (כגון לתקשר טוב יותר עם עצמי, להתמודד עם החיים).

המשתתפים במחקר נבדלו במספר המטרות והתוצאות אשר רשמו, אך כמעט כולם רשמו יותר תוצאות לעצמם מאשר מספר המטרות שהיה להם בתחילה. זה בלט במיוחד בתשובות לשאלות הפתוחות, בהן כל אחד כתב בצורה חופשית את דעותיו.

מעוט קטן (2 מתוך 25 משתתפים) לא נתרם על ידי השתתפות בקבוצת כתיבה. אני אסירת תודה לאנשים אלה שהסכימו להשתתף במחקר ונתנו לי בכך אפשרות להתרשם מחוויותיהם הבלתי נעימות. התאורים שלהם בעלי ערך רב ומסייעים למצוא את גבולות שיטת העבודה של קבוצות הכתיבה.

התחלתי להבין גם איך משתתפים אחדים הפיקו רק תועלת מוגבלת מפעילות הכתיבה ועל כן נפתחה אפשרות לשפר את שיטת העבודה.

זה נשמע אולי מוזר, אך החלק הפחות מחדש במחקר מורכב מהתאורים הנלהבים של אותם אנשים אשר מרגישים מועשרים ביותר מקבוצת הכתיבה. עד כמה שתאורים אלה מחממים את ליבי, זה ההיבט שכבר היה ידוע לי ושתמיד גירה אותי להמשיך ולפתח את העבודה הקבוצתית המיוחדת הזאת! הכתיבה הזאת, שמהווה את רוב הנתונים במחקרון, מוכיחה שקבוצות הכתיבה הן בעלות ערך רב. אך כדי לקבל תובנות חדשות הייתי זקוקה לתעוד של המשתתפים הפחות נלהבים.

ברצוני להודות לכל המשתתפים ולעמותת 'אלה', ובמיוחד לעמיתי עדית נינארי שסייעה לי בישראל במסגרת 'אלה'.

באוקטובר אקיים מפגש לכל משתתפי המחקר (מוזמנים בלבד) ובו אפרט יותר על המחקר ואענה על שאלות.

חנה קונה

עובדות ודמיון…

In עברית on אפריל 18, 2010 at 4:29 pm

האמת חשובה יותר מהעובדות

פרנק לויד רייט

גרניט וקשת בענן

In עברית on אפריל 18, 2010 at 3:39 pm

גרניט וקשת בענן

איך להפוך עובדות יבשות לסיפור מרתק

שם התרגיל מבוסס על מושגים מתוך מאמר מאת הסופרת וורג'יניה וולף (1882-1941), בו היא מציגה דרך חדישה לכתיבת סיפורי חיים :"The New Biography", תולדה של הזרם הספרותי של תקופתה, המכונה "מודרניסם". במקום הכרכים אבי הכרס המשעממים, בהם היללו את שמם של מנהיגים למיניהם, התחילו לחבר סיפורי חיים שמטרתם לתת לקוראים תמונה יותר אנושית ומגוונת של הדמויות המתוארות. הביוגרפיות החשדות היו הרבה יותר קצרות ומשעשעות, כתוצאה מבחירת הסופר/ת חלקים מתוך "ים העובדות" הקיים ותאורם באמצעים ספרותיים הכוללים את השקפתם האישית של המחברים. כך יצרו תמונות המורכבות ממציאות ודמיון כדי להעביר אווירה ואופי יותר מאשר דבקות יבשה לעובדות.
אלה מאתנו אשר עוסקים בתעוד זכרונות וכתיבה על עולמנו שעבר (ושממשיך לעבור בכל יום) מהעולם, למען ייזכר על ידי הדורות הבאים, ייתעניינו בתרגול כתיבה מסוג זה, כמתואר כאן בשלבים. אין חשיבות לסדר השלבים וכל אחד יוכל לבחור את אשר מתאים לסיפורו.
– לזהות את העובדות 'היבשות' – הגרניט מכותרת התרגיל – העומדות לרשותנו על נושא או אדם מסויים, כגון תאריכי לידה, מקום מגורים וכו'
– אילו מאותן עובדות ניתנות לבדיקה (למשל מופעיות בתעודות רשמיות) ואילי ידועות לנו מסיפורים במשפחה, או מחברים ונשמרות רק בזכרונות של בני אדם (= היסטוריה מילולית).
– לבחור מתוך העובדות את אלה החשובות לסיפור שברצוננו לכתוב. לעיתים מועיל לתאר בקצרה עובדות היסטוריות רחבות יותר כרקע לנושא שלנו: באיזו ארץ מתרחש הסיפור; באיזו תקופה; מה קרה אז בעולם הרחב או ביבשת ש'צבע' את האווירה, את התרבות, את רוח הזמן? מידע מסוג זה יעזור לקוראים למקם את הסיפור שלך בתוך הקשר.
– למצוא דרכים סיפוריות לשזור את בדידי עובדות-הגרניט שבחרת לכלל סיפור מעניין וזורם. לתת לעצמך חופש ספרותי – הקשת בענן – כדי להשלים את אשר העובדות אינן מספקות: קולם של הדמויות, מחשבותיהם ורגשותיהם האפשריות. תכנסו בדמיון לנעלי הדמויות ומעמדה זו תשימו מילים בפיהם, אפשר גם לצטט מתוך מכתבים או יומנים שנשמרו ולהפוך מילים כתובות לדיבור חי בצורת מונולוג או שיחה.
– נכון, כשמשתמשים בחופשיות בכלים ספרותיים אנחנו מתרחקים קצת מהעובדות הידועות, אך מתקרבים לקורא וליכולתנו אנו להבין יותר את הדמויות עליהן אנו כותבים.
– תוצאה נוספת ומעניינת של אותו חופש היא התגלית שאפשר לספר הרבה יותר מסיפור אחד על אותו ארוע,  אותה תקופה, דמות, משפחה. ברגע שמתחילים לשלב 'קשת בענן' בתוך 'גרניט' העובדות, מתוודעים לכך שקיימות אפשרויות רבות לעשות זאת, סיפורים חלופיים, תמונות מגוונות מצטיירות על אותו מבחר בדידי הגרניט שברשותנו, או שבחרנו להתמקד בו.

תרגיל 3 – כתיבה חופשית

In עברית on נובמבר 22, 2009 at 9:04 pm

כתיבה חופשית היא פשוט כתיבה אישית ללא הפסקה. כלומר:

* בלי להראות את מילותיך לאף אחד (אלא אם בסוף תשנה/י את דעתך).
* אין צורך להישאר צמודים לנושא אחד – אפשר לנדוד מנושא לנושא בחופשיות.
* להתעלם כליל מכללי האיות, התחביר וכו'.
* להתעלם משיפוט מהסוג של "האם הכתיבה טובה? האם זה הגיוני או מובן, אפילו לעצמי כרגע?"

לקוח מ:
Everyone Can Write
Essays toward a Hopeful Theory of Writing and Teaching Writing
Peter Elbow
Oxford University Press,1999

1. קבע/י לעצמך 5 דקות על השעון והתחיל/י לכתוב מה שעולה על דעתך. אין לעצור לחשיבה על הכתיבה – אין לחזור ולתקן שגיאות – במקרה ונתקעים פשוט לחזור על המילה הארחונה שכתבת עד שהזרימה חוזרת. מטרת התרגיל היא לכתוב 5 דקות ללא הפסקה.

2. תשתחרר/י (אפשר רגע לקום ולשתות כוס מים או להתנער) וקרא/י שוב את אשר כתבת. סמן/י בקו (או במרקר צבעוני) מילים או משפטים שנראים לך מעניינים או חשובים. בחר/י אחד מאלה שסימנת, רשום אותו בראש דף חדש וכתוב שוב 5 דקות ללא הפסקה, כאשר את/ה מתחיל מאותה מילה או אותו משפט שהפכת לכותרת.

3. לאחר שחרור נוסף, קרא/י את הכתיבה החופשית השנייה ושוב סמן/י כל דבר מעניין או חשוב לך. אולי נושא כלשהו מתחיל לעלות מתוך הכתיבה או איזושהי הרגשה. כתוב את הדבר שעולה לך בראש דף חדש וכתוב/ כתבי שוב 5 דקות ללא הפסקה.
4. עכשיו הגיע הזמן להשקיף על מה שכתבת בקטע האחרון (ואולי גם על הקטעים האחרים, אם הם נראים משמעותיים לך). חבר/י יחד את כל הדברים (מילים, משפטים, פסקאות) החשובים לך, ארגן/י אותם בסדר לפי טעמך. האם תוכל/י לתת לכל זה צורה? כתבי / כתוב קטעי חיבור. תקדיש/י כ-15 דקות לעיצוב הקטע עד שתגיע/י למוצר כתוב שאת/ה מוכן/ה (מעוניין/ת?) לשתף בו קוראים אחרים. (הכל כמובן לפי בחירתך בלבד!)

אפשר להשתמש בשיטת הכתיבה החופשית בסוף היום, כדי להשקיף על ארועי היום, על המחשבות שעברו בך במשך היום וכו'.
אפשר גם להשתמש בה בתור סיעור מוח סביב רעיון שאת/ה עובד/ת עליו לכתיבה יצירתית או לימודית, או על רמזים עמומים להמשך הדרך בעבודה או בכל תחום אחר בחייך.
ניתן להרחיב את הזמן לכל פרק בכתיבה החופשית ל-10 דקות ויותר. כל אחד יכול לגלות, אחרי מספר פעמים, כמה חזרות (= שלבים) טובות לו/לה ביותר לפני איסוף החומרים למוצר מוגמר.

תרגמתי את ההנחיות מהמקור באנגלית, אשר חובר על ידי צוות המורים של הפקולטה לכתיבה יוצרת והתפתחות אישית באוניברסיטת ססקס, אנגליה. (תרגום ופרסום לאתר זה באישור היוצרים)

חכמה על אומנות הכתיבה

In עברית on ספטמבר 2, 2009 at 5:40 pm

מודעות היא ים עצום, מים ללא גבולות.

מילים הן רק אבקת לוטוס לפצעים קטנים.

הואנג פו

אם ראית נמלה אחת, ציפור אחת, עץ אחת, לא ראיתי את כולם.

אדוורד ווילסון

slak

תרגיל 2

In עברית on ספטמבר 2, 2009 at 3:17 pm

זכרון מעניין?!

עליך לבחור אירוע יומיומי, משהו שחווים לעתים מזומנות. (למשל: עמידה בתור לקופה; להתעורר ולקום בבוקר; לשתות עם מישהו כוס קפה או תה.)

כתוב/ כתבי קודם את "העובדות היבשות": מה קרה, היכן, מתי, כמה זמן זה נמשך, מי עוד היה שם.

תאר/' עכשיו איך האירוע הרגיל הזה הפעם בכל זאת היה שונה במקצת מרוב הפעמים הקודמות.

חפש/י את ההבדלים (הדקים?) לא רק בנסיבות העובדתיות, אלא גם בתפיסה שלך וברגשותיך בזמן האירוע.

אם ביכולתך להביע בכתב איך האירוע הזה, למרות היותו שגרתי, בכל זאת היה מיוחד, יש לך את יכולת ההבחנה כדי לתאר זיכרונות בצורה מעניינת, לעצמך ולאחרים.

hevdelimמצא את ההבדלים…

תרגיל ראשון: כרטיס ביקור

In עברית on ספטמבר 1, 2009 at 5:40 pm

נא להכיר

תיצור / תצרי לעצמך כרטיס ביקור.

קודם עליך להחליט איך את/ה רוצה להציג את עצמך ברגע זה בחייך.

איזה שם/ שמות תשים על הכרטיס?

איזה מקצוע / תפקיד שאת/ה ממלא/ת?

כתובת או רק מייל / מספר נייד?

עם או בלי קישוט / איור/ עיצוב גראפי?

עם או בלי צבעים?

מה גודל האותיות של כל חלק בטכסט שלך?

מהי האווירה שאת/ה רוצה ליצור עם הכרטיס? למשל: האם יופיע מידע רב והוא נראה 'עסוק', 'דחוס' או שזה יהיה מינימליסטי.

שחק/י עם אפשרויות שונות ובחר/י מה מתאים לך ביותר כפי שאת/ה כעת.

סבתא חנה, אנגליהסבתא חנה, אנגליה

קשר – contact

In English, עברית on ספטמבר 1, 2009 at 11:26 am

You may contact me by email: channa.cune@gmail.com

I will be skype-able only by appointment made through email at: channa27